פלאפון תקשורת בע"מ נ' מסארווה

פסק דין

1.דינה של התביעה שבפני להדחות.

התובעת, שטוענת בסיכומיה כי "תביעה זו עניינה בהפרת התחייבויותיו של הנתבע..." כשלה מלהוכיח את אותן התחייבויות, וממילא דינה של התביעה לכן להדחות.

2.התובעת, חברה בע"מ המספקת מכשירי טלפון סלולריים ונותנת שירותי טלפון סלולריים טוענת כי במהלך שנת 2010 התקשר עימה הנתבע בהסכמי התקשרות לרכישת ציוד סלולרי ושרותי טלפון.

על פי אותם הסכמים, כך לטענת התובעת, התחייב הנתבע לשלם לה עבור הציוד שרכש ועבור שירותי הטלפון שיינתנו לו, אך בדצמבר 2010 ביטל את הוראת הקבע שנתן לשם התשלומים האמורים - ונותר לכן חייב לתובעת את סכום התביעה.

סכום התביעה מורכב מהסכומים הבאים (ס' 7 לתצהיר התובעת) -

יתרת תשלום בגין ציוד - 11,612.56 ₪

עמלות יציאה בסך 22,820.24 ₪

תשלום עבור שימוש שוטף 3,982.30 ₪.

3.הסכומים בהם מבקשת התובעת לחייב את הנתבע מקורם בהתחייבויות שהתובעת טוענת כי הנתבע נטל על עצמו בעת ההתקשרות עימה - אלא שלא עלה בידה להוכיחן.

4.חרף העובדה שלטענת התובעת קיבל ממנה הנתבע מכשירי טלפון רבים, וכרטיסי סים רבים, לא הציגה התובעת אלא הסכם אחד, שלטענתה נחתם עם הנתבע - יתר ההסכמים לא הוצגו ע"י התובעת, ולטענתה אין לה עותקים מהם.

5.הנתבע טוען, כי ההסכם אותו צרפה התובעת לתצהיר מטעמה מזוייף - ולא נחתם על ידו, ואף הציג תלונה שהגיש בעניין זה למשטרה.

6.חרף טענה זו של הנתבע - לא הציגה התובעת כל ראיה לכך שההסכם האמור נחתם ע"י הנתבע, וכל שכן שלא הציגה ולו ראיה כלשהי לכך שהנתבע אכן חתם על הסכמים נוספים - ומהם התנאים שפורטו בהם.

7.התובעת, משיקוליה בחרה שלא להביא חוות דעת גרפולוגית להוכיח כי החתימה על ההסכם שצורף על ידה היא אכן חתימת הנתבע, וגם לא הביאה כעד את מי שהנתבע, כביכול, חתם בפניו.

8.כאילו לא די בכך - התובעת אף לא עשתה נסיון לברר את טענת הנתבע, לפיה החתימה על גבי ההסכם אינה חתימתו והמצהירה מטעם התובעת טענה:

"לנו אין אפשרות לדעת אם באמת החתימה היא שלו, אני לא יכולה לדעת חתימה של מי זה על ההסכם" (עמ' 6 שו' 18-20).

למעשה, העדה מטעם התובעת הודתה כי נציגי התובעת כלל לא ניסו לאתר את הסוכן שמולו, כביכול, חתם הנתבע ולעמת אותו עם טענת הנתבע (עמ' 6 שו' 24).

9.עקב מחדלים אלה של התובעת, אין בפני כל ראיה להוכחת ההסכמים שהתובעת טוענת כי הנתבע התחייב על פיהם.

התנהלות זו של התובעת יתכן ומקורה בכך שהתובעת סברה, בטעות, כי הנטל להוכיח את הזיוף מוטל על הנתבע (וראה הסיכומים מטעמה בסעיף 62) - בעוד שההלכה היא כי עליה, כמי שטוענת להתחייבותו של הנתבע מכוח ההסכם, להוכיח כי החתימה על ההסכם היא אכן חתימתו של הנתבע!

10.בצר לה, ובהעדר הסכמים חתומים אותם היא יכולה להציג בבית המשפט טוענת התובעת כי אין בכלל צורך בהסכם כתוב וכי את קיומו של הסכם התקשרות בין הצדדים ניתן להוכיח בחתימתו של הנתבע על הוראת קבע לטובת התובעת ועל התשלומים ששילם באמצעות אותה הוראה - עד שהורה על ביטולה.